מגנים או מזיקים? הכל אודות קרמים להגנה מפני השמש | אורגניקזון
לסכנות הכרוכות בחשיפה לקרני השמש, אנו כבר ערים. עכשיו רק נותר להצטייד בקרם הגנה טוב ולעבור את הקיץ בשלום. נשמע פשוט? לא כל כך! מסתבר שקרמים אשר אמורים להגן על עורנו מנזקי השמש, מכילים מרכיבים הרסניים ומזיקים לעור ולבריאות האדם ככלל. אם כן- קרמים להגנה מפני השמש- מגנים או מזיקים? מסתבר ששניהם גם יחד….
כשני שליש מהציבור במדינת ישראל, משתמש בקרם הגנה מפני השמש (על פי נתוני האגודה למלחמה בסרטן). נראה כי מסעות הפרסום וההמלצות החד משמעיות, להשתמש בקרם הגנה מפני השמש, עשו את שלהם. אך האם מישהו טרח לספר לנו מה מכילים אותם קרמים?! מהם הנזקים העלולים להיגרם כתוצאה מהשימוש בהם?! סביר להניח שלא.
במאמר זה ננסה לעמוד על תכונותיהם, הפחות חיוביות, של מרכיבי קרם ההגנה השונים. ננסה להעלות את המודעות לסכנות האפשריות, שבחשיפה לחומרים ומרכיבים אלה, נכיר כמה מהמרכיבים הבעייתיים, נבין אותם וננסה לתת כלים להתמודדות.
בעיקר ננסה לשפוך אור על המוצר הפרדוקסאלי הזה, שנקרא “קרם הגנה מפני השמש”. כך שבפעם הבאה, שנרכוש קרם הגנה מפני השמש, תהייה זו בחירה הרבה יותר מושכלת.
מהו בעצם קרם הגנה מהשמש?
בכדי להתחיל במלאכה, חשוב שנבין מהו בעצם קרם להגנה מפני השמש. על קרם הגנה טוב לעמוד בכמה קריטריונים:
1. לסנן קרינה מסוג UVA ו UVB.
2. להישאר על העור לאורך זמן, גם בתנאים של זיעה, רטיבות, שפשוף הפנים והגוף.
3. לקיים זמן תפוגה סביר ולשמור על איכות תכונותיו, גם בתנאי חום ולחות.
4. לשמש כקרם קוסמטי לכל דבר, הנמרח על העור, מעניק לחות, נראה ומריח טוב.
במילים אחרות אפשר לקרוא לכך: חומרים מסננים, חומרי לחות, חומרי צבע, חומרים מקשרים ומשמרים. הבעיה היא שכל אחת מהדרישות, הנדרשות מקרם ההגנה, טומנת בחובה בעיה: אותם החומרים האחראים לתכונה הרצויה לנו, בקרם ההגנה, יוצרים תכונות אחרות- מאוד לא רצויות, הרסניות ואף מסרטנות. הכוונה היא, בעיקר, למרכיבים קונבנציונאליים, דוגמת בנזופנון, טלק ואסבסט, הנמצאים ברבים מתכשירי ההגנה מפני השמש (כפי שנלמד להכיר בהמשך). אולם גם מרכיבים טבעיים, הנמצאים בקרמים טבעיים להגנה מפני השמש- אינם “חפים לגמרי מפשע”…
פרדוקס הקרמים הטבעיים
בשוק קיימים מגוון קרמים טבעיים להגנה מפני השמש. הקרמים הטבעיים מכילים בעיקר, מרכיבים טבעיים, המבקשים להחליף מרכיבים קונבנציונאליים הרסניים. זאת מתוך שאיפה לקיים את תכונות קרם ההגנה הנדרשות – ללא תופעות הלוואי ההרסניות
ברוב המקרים זה עובד- המרכיבים הטבעיים נחשבים למסוכנים פחות. למה מסוכנים פחות? כי חלקם עדיין מוטלים בספק. בעיקר לאור העובדה שהשימוש במרכיבים טבעיים בקרם ההגנה מהשמש, הינו חדש יחסית. מחקרים ארוכי טווח (וגם קצרי טווח) עוד לא נעשו בנושא וקשה לקבוע את מידת השפעת אותם מרכיבים, על עורנו ובריאותנו הכללית (לטוב ולרע) לאורך זמן. חלקם כבר נמצאו מסוכנים לשימוש, למשל מינרלים מסוימים (פירוט בהמשך) – בעיקר בשל הריאקציה שלהם עם השמש. לגבי אחרים עולה שאלת האפקטיביות שלהם – בסינון הקרינה למשל. דבר שמקשה על הקרמים הטבעיים, לעמוד בתקנים המחמירים של ארגוני בריאות בעולם.
בכל זאת, לקרמים הטבעיים יתרון על פני אלה הקונבנציונאליים. לא רק שהם מזיקים פחות לעורנו ובריאותנו, חלק מהקרמים הטבעיים – האיכותיים שביניהם- אף יועיל לעורנו בעידוד צמיחת עור חדשה למשל, יסייעו במלחמה בדלקות עור וימנעו התפתחות חיידקים. זאת תודות לתכונות המיוחדות, המאפיינות חלק המרכיבים הטבעיים שבהם.
אם כן, כיצד נדע איזה קרם הגנה לצרוך?
זה הזמן רבותי להתחיל לקרוא תוויות: רשימת המרכיבים חייבת להופיע על גבי אריזת קרם ההגנה (אריזות ככלל). על פי חוק, תופיע, רשימת מרכיבים זו, בסדר יורד כך שהמרכיב המרכזי והשולט, יופיע בראש הרשימה וזה שקיים באחוזים הקטנים ביותר- יופיע בסופה. “קרמים טבעיים” יכילו, לרוב, רשימת מרכיבים קצרה יותר. שמות המרכיבים ברשימה זו יהיו פשוטים יותר. רובנו נדע לזהותם- שמן כזה או אחר, תמצית כלשהי, זרעי משהו וכו’ (כמובן שהרשימה לא חייבת להיות חפה לגמרי ממרכיבים קונבנציונאליים). אם רשימת המרכיבים תכיל שורה ארוכה של מילים ארוכות ומספרים- לא כדאי לקחת את המוצר. שימו לב- קרם טבעי נחשב זה המכיל ברובו רכיבים טבעיים. השימוש במילה “טבעי” מתנוסס, רבות, על מוצרים שרק אחוז בודד מתוכנם מבוסס על מרכיבים טבעיים (הדבר אף מותר בחוק- באנגליה למשל).
ובכדי שקריאת התוויות שלכם, תהייה מושכלת עוד יותר, להלן מספר דוגמאות למרכיבים שכדאי – או כדאי שלא – ימצאו בקרם ההגנה שלכם:
קבוצת המשמרים
חומר משמר כלשהו הינו מרכיב הכרחי, בכל מוצר קוסמטי, דוגמת קרם ההגנה מהשמש. בראש ובראשונה אנו חפצים בקרם, שיחזיק לנו מעמד, לפחות כל הקיץ וזאת בתנאי אחזקה של רטיבות, חום ולחות (המהווים קרקע פורייה לבקטריות ודומיהן). עם זאת חומרים משמרים, זרים לגופנו. הם מצטברים בגוף ויוצרים הרעלה מתמשכת. כמו כן הם עלולים לגרום לאלרגיות, לפגוע בהתחדשות הטבעית של העור – וחשודים כמסרטנים. אם כן, על איזה חומרים משמרים כדאי לוותר?- על המשמר הנפוץ: פורמלדהיד (Formaldehyde) על המשמר Triclosan ועל משמרים מקבוצת Parabens, כגון: Paraben, Butyl paraben, Methyl paraben או Phenoxyethanol.
ומה לגבי משמרים המופקים ממרכיבים טבעיים: “שמנים אתריים הם חומרים טבעיים בעלי יכולת שימור חזקה. הם מופקים מפרחים, עלים, עשבים, צמחים ועצים. יש להם תכונות מחטאות והם משמשים כחומרים אנטיספטיים חזקים המשמידים את רוב הבקטריות והפטריות המזיקות, מבלי לפגוע בגוף האדם. דוגמאות לשמנים אתריים עם תכונות שימור: עץ התה , בנזואין, מור, לימון ואקליפטוס . גם חלק מהוויטמינים כמו ויטמין C וויטמין E הם חומרי שימור טובים וכן תמצית אולאורזין של רוזמרין וזרעי אשכוליות יכולים לסייע בהפחתת חיידקים כשמשתמשים בהם בריכוזים גבוהים ובתנאים אידיאליים, אך הם יעילים רק נגד חיידקים מסויימים ותקופת פעילותם מוגבלת. ניתן לומר שלחומרי שימור טבעיים יתרון מסויים מפני שהם קיימים בטבע ומוכרים למע’ החיסונית של הגוף. אך החסרון הבולט שלהם הוא שהם לא חזקים מספיק.” (רונית גוזלן, “הצד המכוער של הקוסמטיקה”).
מסנני קרינה
סינון הקרינה, מתבצע לרוב, “תודות” למרכיב בשם בנזופנון (נמצא כמעט בכל מסנן קרינה). הבנזפון (מוכר לנו כ-בנזין) אמור לספק בקרם ההגנה, את מרכיב ההגנה מפני סרטן עור וכוויות שמש. אולם בנזפון באופן פרדוקסלי, מגביר את קצב ההרס של הקולגן ובכך מגביר, למעשה, את קצב הזדקנות העור. יתרה מכך- בנזפון הוא אחד ממשחררי הרדיקלים החופשיים החזקים ביותר הידועים כיום ולכן מסרטן. טלק, ואסבסט הינם מרכיבים מסוכנים נוספים הנמצאים בתכשירים קוסמטיים שונים, המייחסים לעצמם יכולת של סינון קרינה. חומרים אלה עלולים דווקא, להגביר את הסיכון לסרטן העור, ולא להפחיתו.
בבואנו לבחון את יעילותם של מרכיבים טבעיים בקטגוריה זו, נציין כי סינון הקרינה הינה אולי הפעולה הקשה ביותר, שידרשו מרכיבים טבעיים לבצע. קיים מגוון מוגבל מאוד של מרכיבים טבעיים שיכולים לכך ואם כן- יעילותם מוגבלת. זאת גם הסיבה למיעוט מוצרי ההגנה הטבעיים בשוק. מעטים עוד יותר, הם המוצרים העומדים בתקנים המחמירים של ארגוני בריאות כגון ארגון הבריאות האמריקאי.
באופן כללי מקדמי הגנה טבעיים, משתמשים במינרלים המחזירים את קרינת השמש, כמו טיטניום דיאוקסיד או אבץ אוקסיד. בניסויים שנערכו עד כה במעבדה, נמצא כי נוצרים רדיקלים חופשיים במגע בין המינרלים לשמש, אך עדיין לא נערכו ניסויים על אנשים המשתמשים במקדמי ההגנה האלו. בעקבות הניסויים הראשוניים הכריז עליהם ארגון הבריאות העולמי כחשודים כמסרטנים (רונית גוזלן).
מקשרים
רבים מהקרמים מכילים מרכיבים מימיים ומרכיבים שומניים. בכדי לקשור בין שתי קבוצות מרכיבים אלה (פעולה הידועה כקשה) יש צורך ביצירת אמולסיה (תערובת חומרים שמטרתה היא חיבור שתי קבוצות המרכיבים הנ"ל). אמולסיה לא איכותית, תמנע מהעור לנשום, להזיע כיאות, ולהפריש רעלים מהגוף. אמולסיה המבוססת על חומרים טבעיים, לעומת זאת, איננה חודרת לעור ואיננה פוגמת בפלורה הטבעית שלו. היא ניחנת בכושר ספיגה טוב, יעילה בריכוך העור ובהגנתו ותורמת להגמשת העור ולבלימת איבוד המים מהשכבות העליונות של העור.
ככלל, המרכיבים אותם יש לחפש על האריזות הינם טריגליצרידים של חומצות שומניות כגון שמן זית, שמן קוקוס, שמן תירס ,שמן חמניות, שמן אבוקדו, שמן נבט חיטה, שמן זרעי ענבים, שמן שומשום, שמן קצח, שמן מקדמיה, שמן שקדים, שמן זרעי משמש, שמן גלעיני אפרסק, שמן נר הלילה, שמן בוראז, שמן גלנולין, שמן דמדמניות, שמן אובלפיכה, שמן רוז היפ ושמן פשתן. (קובי שמיר “קרם הגנה-מגן מהשמש, גורם לסרטן”).
חומרים מומלצים נוספים: חומרי לחות טבעיים כמו אוריאה, חומצה הילארונית, חומצה פירוגלוטמית, מינרלים כמו אשלגן, נתרן סידן וזרחן, וחומרים מתחלבים כגון ליציטין, מלח נתרן, גואר וגם נגזרות של סוכר תירס ושמנים מוקשים בעלי אפקט חיוני לעור כמו שמן דקלים, שמן קוקוס ושמן חוחובה (קובי שמיר).
לסיכום
מה בסך הכל בקשנו? קרם הגנה שיגן עלינו מפני נזקי השמש ולא יגרום לנו לנזקים בריאותיים נוספים. מסתבר שזה לא כל כך פשוט. כנראה שנאלץ לקחת את כל המידע המלחיץ הזה, לבלוע את הרוק ולחפש קרם הגנה שיש בו יותר מרכיבים בטוחים ומעט מרכיבים הרסניים. חלק, לפחות- כך מתברר- יהיו חייבים להיות. קראו את התוויות, לימדו והכירו את המרכיבים ובחרו בחירה מושכלת את קרם ההגנה שלכם. בעיקר היו מודעים- לא רק לסכנות שבחשיפה לשמש- אלה גם לסכנות שבהגנה ממנה…. בכך, לפחות, אנו מקווים שהצלחנו במאמר זה.
המידע במאמר אינו מהווה המלצה או תחליף לייעוץ רפואי. ההסתמכות על הכתוב היא על הקורא בלבד ומומלץ להתייעץ על רופא או מטפל טרם השימוש. נשים בהריון, מניקות, קשישים, ילדים ואנשים החולים במחלות כרוניות או נוטלים תרופות מרשם יש להיוועץ בגורם רפואי טרם השימוש.
